ה ר פ י ה (תירגול)
- ברפיה המחשבות משוחחות עם הגוף ומבקשות ממנו להיות רגוע וזורם יותר.
( ראה מאמר "שיחה").
- הרפיה היא טיול באונה הימנית ברשותה של ההאונה השמאלית
(ראה מאמר "חשיבה יצירתית תשובה יצירתית").
הרפיה היא אחת הדרכים בהם אנו מפנים את תשומת הלב אל עצמנו, זו אחת הצורות בה אנו משוחחים עם הגוף שלנו. הרפיה היא בקשה אל הגוף, בקשה להרפות ולשחרר שרירים, שמתחנו לצורך הגנה. איננו יודעים על איזה איברים גופנו מגן, על כן נבקש ממנו להרפות שרירים בכל הגוף.
הרפיה זקוקה לאנרגיה, תהיה מוטלת עלינו החובה והזכות לספק לו אותה, לא בציווי, לא בכעס, לא בתחינה, אלה מתוך תמיכה במערכת המופלאה ביותר אותה יצר הטבע, נתינה מתוך אהבה פתוחה ואמיתית לעצמנו.
- ניקח את הזמן לעצמנו, ניפתח למילים, לאווירה, למוסיקה הן אינן יכולות לפגוע בנו.
נקיים שיחה בעיירנות מלאה, הרפיה איננה היפנוזה, היא לא יכולה לפגוע בביטחון שלך.
שיחה אפשר לקיים רק עם אדם ער.
- נשב בנוחיות על הכסא, כפות הרגלים מונחות על הרצפה, ידיים רפויות בציידי הגוף.
- נרפה חגורות לוחצות, נוריד שעון, או כל חפץ אחר שמהווה מוקד של לחץ על איבר כלשהו, נדאג לאוורור בחדר, נדליק נר, ניתן לאש למשוך אליה ולשרוף אנרגיה שאיננה רצויה.
ניצור תנאים של רוגע ניתן למוסיקה שתהיה ליוויי למילים שנכנסות.
- ניקח לעצמנו כמה רגעי נחת, ניתן למילים לחבק אותנו, כך תקבל הבקשה שלנו עוצמות אחרות.
הגוף שלנו לא נגדנו הוא כל כך רוצה לעזור לנו ופעמים פשוט אינו יכול, זו ההזדמנות.
- נעצום עיניים כדי להיות רק עם עצמנו, נרגיש את משענת הכסא תומכת בגב שלנו.
נקשיב למוסיקה, לקולות ולרחשים שבחדר, נקשיב לעצמנו, נקשיב לרחשים הבאים מתוכנו. נהיה קשובים לנשימה, נחוש בביטחון שהיא נותנת לנו.
- נחוש את העומס על הכתפיים, עומס שנאסף במשך כל היום, נחוש בכובד המשקל לוחץ ומכביד עליהן, לאט לאט ניתן לעומס לרדת ולזרום דרך עמוד השדרה אל המותניים, אל האגן ומשם אל כפות הרגלים ומשם אל הקרקע עליה מונחות רגלינו.
נחוש את הכתפיים רפויות ומשוחררות, נניע אותן רכות ונחוש אותן קלות רפויות. כל המעמסה נעלמה מהן.
- נמשיך להקשיב לעצמנו, לרחשים הבאים מתוכנו, להרמוניה בין האיברים, נקשיב לנשימה, למקצבים שלה. לביטחון שהיא נותנת לנו, לאט לאט נתחבר אליה, לא נגביר ולא נאט, פשוט נהיה אייתה.
ניתן לרוגע למלא אותנו, נלווה אותו בזרימתו ונשלבו בהרמוניה הנפלאה של גופנו.
- לאט לאט נגביר את עוצמת הנשימה; נפתח את הריאות ונמלא בהן חמצן, נמשוך את הבטן לפנים, נרחיב את החזה, נמשוך את הכתפיים בתנועה רחבה לצדדים ונמלא את הריאות בעוד ועוד אוויר, עוד חמצן.
- נעצור לשתי שניות, ניתן לחמצן להתחבר אל כדוריות הדם על דופן הריאות
ובנשיפה כשאנו מרפים שרירים ניתן לכל פסולת האוויר לצאת החוצה מתוכנו, עוד לצאת ועוד לצאת.
נחזור לנשימה רגועה ושלווה, נחוש את החמצן נמצא בכל מקום בתוכנו, נחוש את האנרגיה ממלאת אותנו.
- עתה נפנה תשומת ליבנו אל הדמיון, נביא משם קפיץ מתוח כמו מיתר ולאט לאט עם הנשיפה החוצה נעשה הקפיץ רפוי ומשוחרר, רפוי משוחרר.
- נמשיך ונפנה את תשומת ליבנו אל הפנים שלנו, אל המתח המוסתר בהן, נכווץ בחוזקה את שרירי הפנים, המצח, העיניים, השפתיים ועם הנשיפה החוצה כמו אותו קפיץ, הם נעשים רפויים ומשחררים רפויים ומשוחררים.
נחוש גל חום נעים מתחיל לנוע בתוכנו ונוגע בלטיפה בכל איבר שהרפינו.
- נמשיך ונלווה בדמיון את איברי גופנו; את הצוואר, הכתפיים, זרועות הידיים, כפות הידיים ואצבעות הידיים, נחוש במתח הנמצא בהם ועם הנשיפה החוצה הם נעשים רפויים ומשוחררים, רפויים ומשוחררים.
- נמשיך בעזרת הדמיון לנוע לאורך גופנו; נראה את עמוד השדרה, המותניים, האגן, הירכיים, הקרסוליים, כפות הרגלים ואצבעות הרגליים, נחוש במתח הנמצא בהם ועם הנשיפה החוצה הם נעשים רפויים ומשוחררים, רפויים ומשוחררים.
גל החום הנעים ממשיך לנוע בתוכנו ולגעת בלטיפה בכל האיברים שהרפינו.
- נפנה תשומת הלב אל תוכנו אל האיברים העושים עבודה נפלאה עבורנו, נבקש מהגוף לעשות עבודתם רגועה ונינוחה; של הכבד, הריאות, הכליות, הכיבה ולאפשר זרימה חופשית בתוך כל הצינורות וכלי הדם המסייעים אנרגיה חיונית לכל מקום בתוכנו ועם הנשיפה החוצה ניתן להם הרפיה ושיחרור, הרפיה ושיחרור.
- נחוש איך כל איברים בתוכנו רפויים ומשחררים נחוש בהרגשה הנפלאה של גוף רפוי ומשוחרר, בזרימה השלוה והרגועה הנעה לכל מקום , ללא חסימות וללא הפרעה.
גל החום הנעים עוטף עתה את כל גופנו, המתחים והעייפות נעלמו, אין לגוף צורך בהם, גופנו רווי באנרגיה שממלאת אותו ועושה אותו שלו ורגוע.
- נמשיך להיות קשובים לנשימה שלנו לביטחון ולרוגע שהיא נותנת לנו, נקשיב להרמוניה הנפלאה בה שותפים כל איברי גופנו.
עוד מעט יהיה עלינו לפקוח עיניים ולהבחין שאיננו לבדנו, יהיה עלינו להתרגל לרחשים שבחדר.
עוצמות של גוף רגוע ומשוחרר שלקחנו ימשיכו ללוות אותנו ולהיות עמנו בעיירנות הנחוצה לפעילות שחשובה לנו.
- לכן, לפני שניפקח עיניים, ניתן לעצמנו מתנת פרידה; ניקח עוד נשימה עמוקה, נמשוך את הבטן לפנים, נרחיב את החזה, נפתח לרווחה את הכתפיים ונמלא בתוכנו עוד ועוד חמצן,
נעצור לשתי שניות ובנשיפה כשאנו מרפים שרירים, ניתן לכל פסולת האוויר לצאת החוצה מתוכנו. עוד לצאת, ועוד לצאת.
- נחזור לנשימה רפוייה ורגועה, נחוש את האנרגיה בתוכנו נמצאת בכל מקום ובכל איבר, נחוש גוף רפוי ומשוחרר וזורם - עם הרגשה נפלאה זו ניפקח לאט לאט את העיניים, אפשר לפקוח עיניים.
בדקות הקרובות נחוש רפיון איברים בתוכנו, נחוש כמו נמלים מטפסות, נחוש כאבים בלתי מובנים, נחוש תחושות בלתי מובנות, הן תוצאה של שיחה .
- הגוף מילא את הבקשה של המחשבות, המחשבות והגוף שוחחו בינהם, שיחה שהיו בה הזמנה, נתינה ואין לגוף כל סיבה לא למלא את הבקשה ולהרפות שרירים
ומותר לנו לומר לו ת ו ד ה .
- ברפיה המחשבות משוחחות עם הגוף ומבקשות ממנו להיות רגוע וזורם יותר.
( ראה מאמר "שיחה").
- הרפיה היא טיול באונה הימנית ברשותה של ההאונה השמאלית
(ראה מאמר "חשיבה יצירתית תשובה יצירתית").
הרפיה היא אחת הדרכים בהם אנו מפנים את תשומת הלב אל עצמנו, זו אחת הצורות בה אנו משוחחים עם הגוף שלנו. הרפיה היא בקשה אל הגוף, בקשה להרפות ולשחרר שרירים, שמתחנו לצורך הגנה. איננו יודעים על איזה איברים גופנו מגן, על כן נבקש ממנו להרפות שרירים בכל הגוף.
הרפיה זקוקה לאנרגיה, תהיה מוטלת עלינו החובה והזכות לספק לו אותה, לא בציווי, לא בכעס, לא בתחינה, אלה מתוך תמיכה במערכת המופלאה ביותר אותה יצר הטבע, נתינה מתוך אהבה פתוחה ואמיתית לעצמנו.
- ניקח את הזמן לעצמנו, ניפתח למילים, לאווירה, למוסיקה הן אינן יכולות לפגוע בנו.
נקיים שיחה בעיירנות מלאה, הרפיה איננה היפנוזה, היא לא יכולה לפגוע בביטחון שלך.
שיחה אפשר לקיים רק עם אדם ער.
- נשב בנוחיות על הכסא, כפות הרגלים מונחות על הרצפה, ידיים רפויות בציידי הגוף.
- נרפה חגורות לוחצות, נוריד שעון, או כל חפץ אחר שמהווה מוקד של לחץ על איבר כלשהו, נדאג לאוורור בחדר, נדליק נר, ניתן לאש למשוך אליה ולשרוף אנרגיה שאיננה רצויה.
ניצור תנאים של רוגע ניתן למוסיקה שתהיה ליוויי למילים שנכנסות.
- ניקח לעצמנו כמה רגעי נחת, ניתן למילים לחבק אותנו, כך תקבל הבקשה שלנו עוצמות אחרות.
הגוף שלנו לא נגדנו הוא כל כך רוצה לעזור לנו ופעמים פשוט אינו יכול, זו ההזדמנות.
- נעצום עיניים כדי להיות רק עם עצמנו, נרגיש את משענת הכסא תומכת בגב שלנו.
נקשיב למוסיקה, לקולות ולרחשים שבחדר, נקשיב לעצמנו, נקשיב לרחשים הבאים מתוכנו. נהיה קשובים לנשימה, נחוש בביטחון שהיא נותנת לנו.
- נחוש את העומס על הכתפיים, עומס שנאסף במשך כל היום, נחוש בכובד המשקל לוחץ ומכביד עליהן, לאט לאט ניתן לעומס לרדת ולזרום דרך עמוד השדרה אל המותניים, אל האגן ומשם אל כפות הרגלים ומשם אל הקרקע עליה מונחות רגלינו.
נחוש את הכתפיים רפויות ומשוחררות, נניע אותן רכות ונחוש אותן קלות רפויות. כל המעמסה נעלמה מהן.
- נמשיך להקשיב לעצמנו, לרחשים הבאים מתוכנו, להרמוניה בין האיברים, נקשיב לנשימה, למקצבים שלה. לביטחון שהיא נותנת לנו, לאט לאט נתחבר אליה, לא נגביר ולא נאט, פשוט נהיה אייתה.
ניתן לרוגע למלא אותנו, נלווה אותו בזרימתו ונשלבו בהרמוניה הנפלאה של גופנו.
- לאט לאט נגביר את עוצמת הנשימה; נפתח את הריאות ונמלא בהן חמצן, נמשוך את הבטן לפנים, נרחיב את החזה, נמשוך את הכתפיים בתנועה רחבה לצדדים ונמלא את הריאות בעוד ועוד אוויר, עוד חמצן.
- נעצור לשתי שניות, ניתן לחמצן להתחבר אל כדוריות הדם על דופן הריאות
ובנשיפה כשאנו מרפים שרירים ניתן לכל פסולת האוויר לצאת החוצה מתוכנו, עוד לצאת ועוד לצאת.
נחזור לנשימה רגועה ושלווה, נחוש את החמצן נמצא בכל מקום בתוכנו, נחוש את האנרגיה ממלאת אותנו.
- עתה נפנה תשומת ליבנו אל הדמיון, נביא משם קפיץ מתוח כמו מיתר ולאט לאט עם הנשיפה החוצה נעשה הקפיץ רפוי ומשוחרר, רפוי משוחרר.
- נמשיך ונפנה את תשומת ליבנו אל הפנים שלנו, אל המתח המוסתר בהן, נכווץ בחוזקה את שרירי הפנים, המצח, העיניים, השפתיים ועם הנשיפה החוצה כמו אותו קפיץ, הם נעשים רפויים ומשחררים רפויים ומשוחררים.
נחוש גל חום נעים מתחיל לנוע בתוכנו ונוגע בלטיפה בכל איבר שהרפינו.
- נמשיך ונלווה בדמיון את איברי גופנו; את הצוואר, הכתפיים, זרועות הידיים, כפות הידיים ואצבעות הידיים, נחוש במתח הנמצא בהם ועם הנשיפה החוצה הם נעשים רפויים ומשוחררים, רפויים ומשוחררים.
- נמשיך בעזרת הדמיון לנוע לאורך גופנו; נראה את עמוד השדרה, המותניים, האגן, הירכיים, הקרסוליים, כפות הרגלים ואצבעות הרגליים, נחוש במתח הנמצא בהם ועם הנשיפה החוצה הם נעשים רפויים ומשוחררים, רפויים ומשוחררים.
גל החום הנעים ממשיך לנוע בתוכנו ולגעת בלטיפה בכל האיברים שהרפינו.
- נפנה תשומת הלב אל תוכנו אל האיברים העושים עבודה נפלאה עבורנו, נבקש מהגוף לעשות עבודתם רגועה ונינוחה; של הכבד, הריאות, הכליות, הכיבה ולאפשר זרימה חופשית בתוך כל הצינורות וכלי הדם המסייעים אנרגיה חיונית לכל מקום בתוכנו ועם הנשיפה החוצה ניתן להם הרפיה ושיחרור, הרפיה ושיחרור.
- נחוש איך כל איברים בתוכנו רפויים ומשחררים נחוש בהרגשה הנפלאה של גוף רפוי ומשוחרר, בזרימה השלוה והרגועה הנעה לכל מקום , ללא חסימות וללא הפרעה.
גל החום הנעים עוטף עתה את כל גופנו, המתחים והעייפות נעלמו, אין לגוף צורך בהם, גופנו רווי באנרגיה שממלאת אותו ועושה אותו שלו ורגוע.
- נמשיך להיות קשובים לנשימה שלנו לביטחון ולרוגע שהיא נותנת לנו, נקשיב להרמוניה הנפלאה בה שותפים כל איברי גופנו.
עוד מעט יהיה עלינו לפקוח עיניים ולהבחין שאיננו לבדנו, יהיה עלינו להתרגל לרחשים שבחדר.
עוצמות של גוף רגוע ומשוחרר שלקחנו ימשיכו ללוות אותנו ולהיות עמנו בעיירנות הנחוצה לפעילות שחשובה לנו.
- לכן, לפני שניפקח עיניים, ניתן לעצמנו מתנת פרידה; ניקח עוד נשימה עמוקה, נמשוך את הבטן לפנים, נרחיב את החזה, נפתח לרווחה את הכתפיים ונמלא בתוכנו עוד ועוד חמצן,
נעצור לשתי שניות ובנשיפה כשאנו מרפים שרירים, ניתן לכל פסולת האוויר לצאת החוצה מתוכנו. עוד לצאת, ועוד לצאת.
- נחזור לנשימה רפוייה ורגועה, נחוש את האנרגיה בתוכנו נמצאת בכל מקום ובכל איבר, נחוש גוף רפוי ומשוחרר וזורם - עם הרגשה נפלאה זו ניפקח לאט לאט את העיניים, אפשר לפקוח עיניים.
בדקות הקרובות נחוש רפיון איברים בתוכנו, נחוש כמו נמלים מטפסות, נחוש כאבים בלתי מובנים, נחוש תחושות בלתי מובנות, הן תוצאה של שיחה .
- הגוף מילא את הבקשה של המחשבות, המחשבות והגוף שוחחו בינהם, שיחה שהיו בה הזמנה, נתינה ואין לגוף כל סיבה לא למלא את הבקשה ולהרפות שרירים
ומותר לנו לומר לו ת ו ד ה .
שיטת ברי לבריאות שלמה הינה שיטה הוליסטית הרואה בגוף שותף, מקשיבה בפתיחות לדרך התשובות שהוא נותן.
מציגה זווית ראיה אחרת המשתלבת בכל דרך אחרת שהאדם מאמין..
שיטה זו היא תפיסת עולם הרואה בעיסוי שיחה עם הגוף באמצעות מגע.
מציגה זווית ראיה אחרת המשתלבת בכל דרך אחרת שהאדם מאמין..
שיטה זו היא תפיסת עולם הרואה בעיסוי שיחה עם הגוף באמצעות מגע.